2ב החכם יענה דעת-רוח  וימלא קדים בטנו

3ג הוכח בדבר לא-יסכון  ומלים לא-יועיל בם

4ד אף-אתה תפר יראה  ותגרע שיחה לפני-אל

5ה כי יאלף עונך פיך  ותבחר לשון ערומים

6ו ירשיעך פיך ולא-אני  ושפתיך יענו-בך

7ז הראישון אדם תולד  ולפני גבעות חוללת

8ח הבסוד אלוה תשמע  ותגרע אליך חכמה

9ט מה-ידעת ולא נדע  תבין ולא-עמנו הוא

10י גם-שב גם-ישיש בנו--  כביר מאביך ימים

11יא המעט ממך תנחומות אל  ודבר לאט עמך

12יב מה-יקחך לבך  ומה-ירזמון עיניך

13יג כי-תשיב אל-אל רוחך  והצאת מפיך מלין

14יד מה-אנוש כי-יזכה  וכי-יצדק ילוד אשה

15טו הן בקדשו לא יאמין  ושמים לא-זכו בעיניו

16טז אף כי-נתעב ונאלח  איש-שתה כמים עולה

17יז אחוך שמע-לי  וזה-חזיתי ואספרה

18יח אשר-חכמים יגידו  ולא כחדו מאבותם

19יט להם לבדם נתנה הארץ  ולא-עבר זר בתוכם

20כ כל-ימי רשע הוא מתחולל  ומספר שנים נצפנו לעריץ

21כא קול-פחדים באזניו  בשלום שודד יבואנו

22כב לא-יאמין שוב מני-חשך  וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב

23כג נדד הוא ללחם איה  ידע כי-נכון בידו יום-חשך

24כד יבעתהו צר ומצוקה  תתקפהו כמלך עתיד לכידור

25כה כי-נטה אל-אל ידו  ואל-שדי יתגבר

26כו ירוץ אליו בצואר  בעבי גבי מגניו

27כז כי-כסה פניו בחלבו  ויעש פימה עלי-כסל

28כח וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו  אשר התעתדו לגלים

29כט לא-יעשר ולא-יקום חילו  ולא-יטה לארץ מנלם

30ל לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת  ויסור ברוח פיו

31לא אל-יאמן בשו נתעה  כי-שוא תהיה תמורתו

32לב בלא-יומו תמלא  וכפתו לא רעננה

33לג יחמס כגפן בסרו  וישלך כזית נצתו

34לד כי-עדת חנף גלמוד  ואש אכלה אהלי-שחד

35לה הרה עמל וילד און  ובטנם תכין מרמה