דברי א14

א ידא וַיִּשְׁלַח חירם (חוּרָם) מֶלֶךְ-צֹר מַלְאָכִים אֶל-דָּוִיד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי קִיר וְחָרָשֵׁי עֵצִיםלִבְנוֹת לוֹ בָּיִת. א ידב וַיֵּדַע דָּוִיד כִּי-הֱכִינוֹ יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל: כִּי-נִשֵּׂאת לְמַעְלָה מַלְכוּתוֹ בַּעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. א ידג וַיִּקַּח דָּוִיד עוֹד נָשִׁים בִּירוּשָׁלִָם וַיּוֹלֶד דָּוִיד עוֹד בָּנִים וּבָנוֹת. א ידד וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיְלוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ-לוֹ בִּירוּשָׁלִָם: שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב נָתָן וּשְׁלֹמֹה. א ידה וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְאֶלְפָּלֶט. א ידו וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ. א ידז וֶאֱלִישָׁמָע וּבְעֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט.

א ידח וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי-נִמְשַׁח דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל-פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִיד וַיִּשְׁמַע דָּוִיד וַיֵּצֵא לִפְנֵיהֶם. א ידט וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּפְשְׁטוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים. א ידי וַיִּשְׁאַל דָּוִיד בֵּאלֹהִים לֵאמֹרהַאֶעֱלֶה עַל-פלשתיים (פְּלִשְׁתִּים) וּנְתַתָּם בְּיָדִי וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה עֲלֵה וּנְתַתִּים בְּיָדֶךָ. א ידיא וַיַּעֲלוּ בְּבַעַל-פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִיד וַיֹּאמֶר דָּוִיד פָּרַץ הָאֱלֹהִים אֶת-אוֹיְבַי בְּיָדִי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל-כֵּן קָרְאוּ שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּאבַּעַל פְּרָצִים. א ידיב וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת-אֱלֹהֵיהֶם וַיֹּאמֶר דָּוִיד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ.

א ידיג וַיֹּסִיפוּ עוֹד פְּלִשְׁתִּים וַיִּפְשְׁטוּ בָּעֵמֶק. א ידיד וַיִּשְׁאַל עוֹד דָּוִיד בֵּאלֹהִים וַיֹּאמֶר לוֹ הָאֱלֹהִים לֹא תַעֲלֶה אַחֲרֵיהֶם: הָסֵב מֵעֲלֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל הַבְּכָאִים. א ידטו וִיהִי כְּשָׁמְעֲךָ אֶת-קוֹל הַצְּעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִיםאָז תֵּצֵא בַמִּלְחָמָה: כִּי-יָצָא הָאֱלֹהִים לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת אֶת-מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים. א ידטז וַיַּעַשׂ דָּוִיד כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ הָאֱלֹהִים וַיַּכּוּ אֶת-מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים מִגִּבְעוֹן וְעַד-גָּזְרָה. א ידיז וַיֵּצֵא שֵׁם-דָּוִיד בְּכָל-הָאֲרָצוֹת וַיהוָה נָתַן אֶת-פַּחְדּוֹ עַל-כָּל-הַגּוֹיִם.