4ד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם  ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים 5ה וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח  כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה 6ו ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה 7ז וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה

8ח ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר 9ט ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע

10י ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים 11יא שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב 12יב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם 13יג ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש 14יד ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת

15טו ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה 16טז ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר  מכל עץ הגן אכל תאכל 17יז ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו  כי ביום אכלך ממנו--מות תמות

18יח ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו 19יט ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו 20כ ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו

21כא ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה 22כב ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם

23כג ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת

24כד על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד 25כה ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו