2ב ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה  כי היו עליה מסביב ביום רעה

3ג אל ידרך ידרך ( ) הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה--החרימו כל צבאה

4ד ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה

5ה כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו--מיהוה צבאות  כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל

6ו נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו--אל תדמו בעונה  כי עת נקמה היא ליהוה--גמול הוא משלם לה

7ז כוס זהב בבל ביד יהוה--משכרת כל הארץ  מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים

8ח פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה--אולי תרפא

9ט רפאנו את בבל ולא נרפתה--עזבוה ונלך איש לארצו  כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים

10י הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו  {ס}

11יא הברו החצים מלאו השלטים--העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה  כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו

12יב אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר--הקימו שמרים הכינו הארבים  כי גם זמם יהוה--גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל

13יג שכנתי (שכנת) על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך

14יד נשבע יהוה צבאות בנפשו  כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד  {ס}

15טו עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים

16טז לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו

17יז נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל  כי שקר נסכו ולא רוח בם

18יח הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו

19יט לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא--ושבט נחלתו  יהוה צבאות שמו  {פ}

20כ מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות

21כא ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו

22כב ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה

23כג ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים

24כד ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון--לעיניכם  נאם יהוה  {ס}

25כה הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה

26כו ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות  כי שממות עולם תהיה נאם יהוה

27כז שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים--השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר

28כח קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו

29כט ותרעש הארץ ותחל  כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב

30ל חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות--נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה

31לא רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד--להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה

32לב והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו  {ס}

33לג כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה  עוד מעט ובאה עת הקציר לה

34לד אכלנו (אכלני) הממנו (הממני) נבוכדראצר מלך בבל הציגנו (הציגני) כלי ריק בלענו (בלעני) כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו (הדיחני)

35לה חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם  {ס}

36לו לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה

37לז והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב

38לח יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות

39לט בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו--נאם יהוה

40מ אורידם ככרים לטבוח--כאילים עם עתודים

41מא איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים

42מב עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה

43מג היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה  ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם

44מד ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה

45מה צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו--מחרון אף יהוה

46מו ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל

47מז לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה

48מח ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם  כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה

49מט גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ

50נ פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם

51נא בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו  כי באו זרים על מקדשי בית יהוה  {פ}

52נב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל

53נג כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה  מאתי יבאו שדדים לה--נאם יהוה  {ס}

54נד קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים

55נה כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם

56נו כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם  כי אל גמלות יהוה שלם ישלם

57נז והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו  נאם המלך--יהוה צבאות שמו  {ס}

58נח כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו  {ס}

59נט הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה 60ס ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל--אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל 61סא ויאמר ירמיהו אל שריה  כבאך בבל--וראית וקראת את כל הדברים האלה 62סב ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה  כי שממות עולם תהיה 63סג והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת 64סד ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה--ויעפו  עד הנה דברי ירמיהו  {פ}